הפקועה בעלת שם יפה ופשוט "שמפיניון" - היא זן מתורבת של פקועה דו-נבגית. נכון להיום הפטריה הזאת הינה מוכרת ופופולרית ביותר בשוק הפטריות בארצות רבות וגם בישראל. הזן הזה, בצבע לבן וזן נוסף, בצבע קרם, תורבתו מהפקועה הדו-נבגית השחומה.

הגרסה המקורית של פקועה דו-נבגית, השחומה, שנקראת פטרית חורש - קיבלה גם את השם המסחרי הפיוטי והמתנגן פטרית פורטבלו, שהמציאו אותו לפני למעלה ממאה שנים, כדי למשוך אליה תשומת לב של הקונים. לעיתים ניתן לפגוש אותה גם בטבע, בחורשות, יערות ופארקים, בדרך כלל בקבוצות קטנות. כינוי נוסף לפטריה הזאת הוא "הבשר הצמחוני" בגלל המרקם הבשרני, הריח שמזכיר את ריח של בשר ואחוז החלבון הגבוה יחסית שהיא מכילה.

פטריות יער אפורות - הזן המתורבת של אוזנית הצדף - Pleurotus ostreatus, או Oyster mushroom. שם מסחרי נוסף לפטריה הזאת הוא פטרית ירדן. ברמת הפופולריות שלה בקרב מגדלי פטריות התרבות, היא משיגה את פטרית השמפיניון. קל יחסית לגדל אותה, יש לה קצב גדילה גבוה ויבול רב. בנוסף לסגולות הקולינריות שלה, יש לה ערך בריאותי ורפואי משמעותי. פטריות מסוג אוזנית מכילות חומרים נוגדי דלקות ונוגדי נגיפים, המחזקות את מערכת החיסון, משפרות את עבודת המעיים ותורמות לפינוי רעלים מהגוף.

בארץ ניתן למצוא אותה בטבע, למרות שהיא פטריה נדירה יחסית. גדלה בקבוצות על גזעי עצי עלים כמו ערבה, אלון ואחרים

פטרית מלך היער, בעלת גוף הרביה גדול, בשרני ומרשים, היא הגרסה המתורבתת של אוזנית הכלך, Pleurotus eryngii. היא נחשבת לפטריה הטעימה ביותר מסוג אוזנית. מרקם הבשר של הרגל העבה והמסיבי שלה הוא מעודן ורך יחסית, ולכן ניתן להשתמש לצורכי בישול בפטריה שלמה.

פטרית יער הצהובה - זהו שם מסחרי לאוזנית מסוג Pleurotus citrinopileatus, "אוזנית עם כובע לימוני". צבע הכובע שלה באמת מזכיר את הצבע הצהוב העז של לימון. הפטריה הגיעה אלינו מהיערות של המזרח הרחוק, שבהם היא גדלה על גזעים כרותים של עץ Ulmus. גופי הרביה צעירים של הזן המתורבת הזה שבריריים ודליליים יותר מאשר אצל זני אוזנית אחרים

פטרית אלמוג היער - זן מתורבת נוסף של אוזנית - אוזנית ורודה,

 Pleurotus djamor/salmoneo-stramineus, אשר לאחרונה תופסת מקום בשוק. למרות השם המסחרי המפתה "פלמינגו ורוד", הערך הקולינרי של האוזנית הזאת הוא נמוך יחסית. הבשר שלה ללא טעם מיוחד וללא ריח או בעל ריח לא נעים חלש.

פטרית פיופינו - דבר חדש על מדפי החנויות שלנו. זו פטריה מסוג נירנית, Agrocybe

- Agrocybe aegerita או Pholiota aegerita. הפטריה לראשונה תורבתה באיטליה ומשם הגיע השם המסחרי שלה. פטריה מעולה, יש לה בשר קריספי וטעם מעודן אגוזי במקצת. בטבע גדלה בקבוצות צפופות וגדולות על גזעי עצי עלים, חיים או כרותים. בעלת איכויות מרפא, תורמת לריפוי כאבי ראש כרוניים ולחץ דם גבוה

שי-טאקי או Shiitake - פטריה ממין Lentinula edodes,  אורחת מסין, בה היא תורבתה עוד לפני כאלף שנה. ברפואה המזרחית הפטריה מכונה בשם "פטרית-הפלא" ומשמשת כפטרית-מרפא למחלות רבות, כולל שפעות, מחלות בדרכי הנשימה ובזרימת הדם, מחלות לב וכבד וגם לחיזוק הכללי של אנרגיית הצ'י - כוח החיים לפי התורה הסינית. הפטריה מכילה כמות מרשימה של ויטמינים B ו-D, וגם 18 חומצות-אמינו חיוניות לגוף האדם.

לפטריה יש טעם מעודן וניחוח נעים, וגם איכויות של אפרודיזיאק - יכולת לעורר ולהגביר חשק מיני.

 רגל של גוף הרביה קשה יחסית ומומלץ לסלק אותו לפני הבישול

אנוקי - Enokitake או Enoki, הדומה לזר פטריות לבנות בעלות רגל צרה וארוכה וכובע קטנטן. זוהי הגרסה המתורבתת של להבית צמירת-רגל או Flammulina velutipes. הסוג המתורבת הגיע אלינו מיפן, ובארץ ניתן לפגוש את הפטריה גם בטבע, היא גדלה בקבוצות על גזעי עצים כרותים בחורשות של אורנים ונראית קצת שונה מזאת שאנחנו קונים - קוטרו של הכובע הצהבהב-חום שלה מגיע ל-7 ס"מ, והרגל, להפך, קצרה יותר ביחס לרגל, צבעה חום-אדמדם, משחיר בחלקה התחתון. לפטריה יש איכות תזונתית גבוהה, טעמה מיוחד ונעים, ויש בה גם חומרים שמעניקים לה איכויות מרפאות - נוגדי נגיפים, נוגדי דלקות, נוגדי גידולים. יפנים קוראים לה גם "פטרית חורף" כי בעונת החורף צורכים אותה יותר לשם חיזוק המערכת החיסונית.

שי-מג'י או בונה-שי-מג'י - Shimeji/Buna-Shimeji - השם המדעי לפטריה הוא

 Hypsizygus tessellatus/Hypsizygus marmoreus. קיימת גם הגרסה המתורבתת הלבנה - Bunapi-Shimeji, של הפטריה הזאת, אשר מקורה במזרח אסיה. שם ה-marmoreus משמעו "שיש", "דמוי שיש", בגלל שבטבע, בתנאי לחות טיפות המים נראים על הכובע הצהבהב שלה כמו כתמים מימיים דמויי משטח שיש.

הפטריה נאכלת וטעימה אחרי בישול. במצב טרי טעמה מריר ולא ממש נעים, אך לאחר בישול מרקם הפטריה נשאר בשרני, קריספי, עם טעם קל של אגוזים